שאוליאן ואח' נ' מליבו בניה בע"מ ואח'

החלטה

הכלל הוא כי עצם הגשתו של ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לבית המשפט מסורה אומנם סמכות שבשיקול הדעת לעיכוב ביצועו של פסק הדין, אך סמכות זו היא החריג לכלל והיא מופעלת רק מקום בו הוכיח מבקש העיכוב כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (רעא 7576/08 בית החולים מוקאסד נ' מוחמד דעיס, לא פורסם, 7.9.08).

בדונו בעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט שני שיקולים עיקריים: הראשון, סיכויי ההצלחה בערעור; השני, אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, עמ' 527).

בענייננו, לא מצאתי בבקשה טעמים המצדיקים לחרוג מן העקרון האמור. לטעמי, סיכויי בקשת הרשות לערער אינם גבוהים מאחר וההחלטה מבוססת על החלטות קודמות בהן נקבע כי לא יפונה הבית בשלב זה ועל כן לא ניתן להתעלם מכך שיש לאפשר מעבר אליו. בהתאם נקבע, כי עד לפינוי בפועל של הבית על המבקשות לעשות סידורים מתאימים על מנת לאפשר גישה בטוחה לבית, גם במהלך עבודות החפירה והבניה, וזאת עד לפינוי בפועל. אף אם היו המבקשות עוברות משוכה זו, הרי שלא היה בכך כדי להועיל לקבלת הבקשה היות שלאחר שההחלטה תבוצע לא יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו מבחינת המבקשות ולחסום את המעבר.

המבקשות טוענות לעיכוב הבנייה ולנזקים הכספיים שיגרמו להם בשל כך. בנסיבות אלו דומה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שהרי אם יעוכב ביצוע ההחלטה יגרם למשיבים נזק בלתי הפיך בכך שלא יוכלו להגיע או לצאת מביתם.

זאת ועוד, הבקשה לאפשר למבקשות לחסום את המעבר הינה למתן סעד זמני בערעור ואין מקום לדון בה במסגרת זו.

לאור האמור, אין מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל ב"כ הצדדים בפקס ידני.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: